הדברים שתמר כתבה...

20/11/2019

בקיץ 2019 היינו משפחה ישראלית רגילה, המצפה מיפעת, הבת, האחות והאמא לשני ילדים שגרה בלונדון, לתינוק נוסף.
ואז נפלו השמיים שלנו ושלה.
בשבוע ה-15 להריונה, יפעת חשה כאבי בטן עזים והובהלה לבי"ח.

שם, הרופאים הניחו שהכאבים הם תופעה נוספת האופיינית לְהֵרָיון בדומה להקאות ולצרבות,

ולא נתנו דעתם לאפשרות קיומה של בעיה קריטית שאינה קשורה כלל להריון.

וכך במשך ארבעה ימים לא ניתן לה טיפול כלל, ורק לאחר שהועברה לבי"ח אחר המתמחה בגסטרו,

אובחן מצבה כראוי והיא הוכנסה מייד לשני ניתוחי חירום אחד אחרי השני. במשך 48 שעות הייתה בין החיים למוות. תוצאות העיכוב של האבחון היו קשות: במהלך הניתוח נאלצו הרופאים להוציא חלק ממערכת העיכול.

דבר האומר שיפעת לא תוּכל לאכול יותר כל חייה ותצטרך לקבל את מזונה בהזנה תוך ורידית. לצערנו, העובר לא שרד.
כמו כן לאחר 7 שבועות של אישפוז בבי"הח (טיפול נמרץ ואז מחלקה פנימית),

הוחלט לשחררה לביתה להמשך שיקום והחלמה, ולשם כך צוות רפואי מיוחד הגיע לביתה והכין בו מרכז רפואי קטן.

כבר בשבוע הראשון החלו להתגלות בעיות והיא הופנתה למיון לעיתים קרובות

עד אשר התגלה דימום מסיבי ויפעת נכנסה למצב קריטי מְסַכֵּן חיים,

והפעם היא הושארה לאישפוז בטיפול נמרץ ובהמשך במחלקה פנימית.
מצב זה של אדם בריא וצעיר שייאלץ לחיות כל חייו ללא מערכת עיכול הוא נדיר בספרות הרפואית,

ולכן הרופאים אינם יודעים למה לְצַפּוֹת. אנחנו, המשפחה שלה,

כאן בישראל ברכבת הרים רגשית מטורפת ואין לדעת מה יילד יום.
ליפעת שלנו שני ילדים קטנים בבית (3,4). בחודשיים האחרונים אנחנו,

עושים "משמרות" שם בלונדון, כלומר, כל כמה שבועות בן משפחה אחר טס אליה.

הנוכחות של בן משפחה בלונדון היא קריטית! לצורך תמיכה מנטלית, פיזית ועזרה עם הילדים הקטנים.
ועל מנת שלא נהיה לנטל כספי על יפעת ומשפחתה, שצפויים לתקופה כלכלית קשה, נשמח לעזרתכם בתרומה כספית.
להלן אפשרויות התרומה.

תודה רבה מראש. 

*בתמונה יפעת והמנתח שהציל את חייה

אנחנו, האחיות כתבנו כל אחת בדרכה על ההתמודדות ועל התקופה הזו. 
מוזמנים לקרא...

דקלה

נורית (אני)

ענבר

יפעת

תמר